"כגודל הציפיות כך גודל ה…?"

שלום לכם,

היום אני רוצה לדבר אתכם על העוצמה שטמונה בציפיות שלכם.

למעשה, אני רוצה לדבר אתכם על ההבדל שבין הרצונות שלכם לציפיות שלכם.

העניין הוא כזה,

הרצונות שלנו מוגדרים על ידי השכל המודע שלנו.

למשל:

אם אני מגדיר שאני רוצה להוריד במשקל, להרוויח יותר כסף, לפתוח עסק משלי,

או כל דבר אחר, זה מגיע מתוך הגדרה מודעת לרצונות שלי.

הציפיות שלנו לעומת זאת, נמצאות בתוך תת המודע שלנו.

כלומר: הציפיות שלנו משקפות את מערכת האמונות הפנימית שלנו,

את הדימוי העצמי שלנו ואת הפרדיגמות שלנו (תבניות המחשבה שלנו).

עכשיו,

מכיוון שהציפיות שלנו נמצאות בתת המודע שלנו ומכיוון שהן

משקפות את מערכת האמונות הפנימית שלנו,

את הדימוי העצמי שלנו ואת הפרדיגמות שלנו,

בכל פעם שאנו נציב לעצמנו מטרה שאנו באמת רוצים להשיג (דרך השכל המודע),

אך ברמת התת מודע אנו לא באמת מאמינים שזה אפשרי,

זה אומר שהציפיות שלנו יהיו לקבל בסופו של דבר את התוצאות שאנו מקבלים היום.

ולמה זה מוביל בסופו של דבר?

נכון!

לכך שנמשיך לפעול בדרך המוכרת והנוחה לנו,

ומתוך כך נקבל את התוצאות שאנו מקבלים היום!

זכרו: בחיים, אנו לא מקבלים את מה שאנו רוצים, אלא את מה שאנו מצפים לו!

חשוב להבין שהציפיות שלנו משפיעות עלינו בשני מישורים:

1) במישור הפיזי / מישור הפעולה - אנו פועלים בהתאם לציפיות שלנו ולא למה שאנו באמת רוצים.

כלומר, גם אם הגדרתי שאני רוצה להרוויח יותר כסף השנה,

אני ממשיך לפעול בהתאם לציפייה לקבל את הסכום שאני מרוויח היום,

או משהו באזור הזה.

2) במישור הרוחני - הציפיות מעצבות את התדר האנרגטי שאנו נמצאים בו,

הציפיות מתורגמות על ידי התת מודע שלנו לשפת היקום (כוח המשיכה)

ובסופו של יום,

אנו יכולים להיות ערים ולקבל רק את מה שאנו נמצאים איתו בהרמוניה אנרגטית.

אז מה עושים?

מתמקדים בשלושת השלבים הבאים:

1) מבינים שהציפיות שלנו הן המקום שצריך להשתנות כדי שהתוצאות שלנו יתחילו להשתנות.

2) מזהים את הציפיות השונות שלנו, את האמונות שמעורות בנו את הספקות והפחדים לגבי המטרות שלנו.

3) משנים את מערכת האמונות הפנימית והציפיות שלנו (למשל: מתחילים בכתיבה יומיומית של המטרות שלנו וקריאתן בעקביות, ביצוע פעולות יומיומיות קטנטנות שייתנו תוקף להגדרת הציפיות המחודשת שלנו, מגדירים ציפיות מחדש עם עצמנו ועם תת המודע שלנו)

(צריכים עזרה עם זה? כתבו לי – raz@razohana.com)

הנה מספר שאלות ותרגילים,

שיעזרו לכם לשקף את רמת הציפיות שלכם ואת דפוסי החשיבה שלכם:

1) הגדירו מה אתם באמת רוצים להיות, לעשות ולהשיג בשנה הקרובה בשלושה תחומים בחייכם.

2) רשמו כעת, מה אתם באמת מצפים שיקרה? (חשוב מאוד שתהיו כנים עם עצמכם)

3) איך זה יבוא לידי ביטוי בעשייה ובתוצאות שלכם?

4) כשאתם שומעים את הטלפון מצלצל ורואים מספר חסום,

מי אתם חושבים שזה ובאיזה נושא הוא וודאי מתקשר?

5) כשאומרים לכם שאדם מסויים מחפש אותך (אשתך, בעלך, הבוס שלך, הגננת של הילד, אמא שלך, וכו), מה עולה לכם בראש שהוא בטח רוצה לומר לכם?

6) כשאתם מקבלים הודעה ממישהו שרוצה לדבר איתך, על מה לדעתך הוא רוצה לדבר?

7) כשאתם רוצים לדבר עם מישהו על משהו שחשוב לך, מה לדעתכם הוא יענה לכם? (למשל: רוצים לבקש העלאה במשכורת, לספר ללקוח על כך שאתם מעלים מחירים, להציע למישהו לקנות את המוצר שלכם וכו')

התשובות השונות שתענו לשאלות אלה, משקפות את הציפיות שלכם ומתוך כך,

משקפות את הלך הרוח שלכם, האמונות והפרדיגמות שלכם.

אשמח לשמוע מה גיליתם על עצמכם והאם זה מעורר בכם תובנות כלשהן.

שתפו אותי בתגובות שנמצאות ממש מתחת למאמר!

ועוד דבר אחרון,

בפעם הבאה שאתם מדברים עם הילדים שלכם,

הזכירו להם:

כגודל הציפיות, כך גודל ההצלחות!

כי הרי,

אתם לא תקבלו לעולם יותר ממה שאתם מצפים לו,

אז כדאי שתפתחו ציפיות גבוהות!

שלכם באהבה גדולה,

רז

 

 

 

פורסם בקטגוריה אמונות מגבילות, השראה, פרדיגמה, פריצת דרך, פריצת דרך, ציפיות, רוחניות, תת מודע | עם התגים | להגיב

9 הדברים שאם רק נעז לעשותם – ישנו את חיינו!

"להעז פירושו לאבד את האחיזה לרגע. לא להעז פירושו לאבד את עצמך"

היי חברים,

היום אני רוצה לדבר אתכם על הכוח להעז.

למעשה, אני רוצה לעורר בכם את המודעות לכוחה של ההעזה באמצעות רשימה של 9 דברים,

שאם רק נעז לעשותם, נשנה את חיינו ובגדול!!!

כפי שמיד תראו, מדובר בדברים שרובנו הגדול כבר מזמן הפסיק לעשותם, לא כי אין ביכולתנו לעשותם,

אלא בגלל שהתרגלנו לא לעשות אותם ו/או שמאוד מפחיד אותנו לעשות אותם.

זכרו: להעז זה אומר לפעול באומץ, זה אומר לפעול למרות שאנו מפחדים!

אז הנה הם לפניכם,

9 הדברים שאם רק נעז לעשותם – ישנו את חיינו!

1) לחלום!

"האפשרות שהחלום יתגשם היא שעושה את החיים מעניינים" (פאולו קואלו)

לפני הכל, כמה מאיתנו כבר מזמן הפסיקו לחלום?

כמה מאיתנו, עם יד על הלב, יכולים להעיד על עצמם שהפעם האחרונה שהם חלמו על משהו היה כשהם היו ילדים?

אני מדבר כאן על חלומות חברים!

אני מדבר כאן על להתחיל ולחלום שוב, כמו ילד! לחלום על החיים כפי שאני באמת רוצה לחיות אותם!

לחלום על מה שאני באמת רוצה להיות, לעשות ולהשיג!

שבו עם עצמכם והעזו לחלום!

קחו דף נייר והתחילו לרשום את החלומות שלכם – את כל החלומות שלכם!

אל תחשבו על איך תשיגו אותם, רק רשמו!

2) לשאול!

"מי שמתבייש לשאול, מאבד את דרכו" (פתגם אינדונזי)

אני זוכר את עצמי כילד שאף פעם לא הפסיק לשאול.

לשאול זה לחקור, להיות סקרן, להשתוקק לחיים!

בנוסף, אני מאמין שהשאלות שאדם שואל בחייו הן מה שמעצב בסופו של דבר את חייו.

שאלות יכולות להיות דבר מאוד מעכב (למשל: למה זה מגיע לי? למה זה קורה רק לי? למה אף פעם אני לא מצליח?)

ושאלות יכולות להיות מקדמות (למשל: מה אני יכול לעשות בעניין? לאן אני רוצה להגיע? מה טוב בזה? מה אני יכול ללמוד מזה? איך אוכל להיות היום בעל ערך רב יותר?)

התחילו להיות ערים לשאלות שאתם שואלים את עצמכם!

השתמשו בשאלות שלכם כאמצעי מקדם!

3) להתמיד!

"נראה שההצלחה היא במידה רבה ההתמדה במעשה, אחרי שהאחרים כבר הרפו" (ויליאם פיבר)

ההתמדה מאפשרת לי להישאר במשחק, עד הסוף!

לא לעשות מעט מידי ולהחליט מהר מידי, אלא פשוט להישאר במגרש.

רובין שארמה אמר פעם ש"לוקח 20 שנה לייצר הצלחה בין לילה" וזה כל כך נכון בעיניי!

לא משנה מה אתם עושים כרגע, אל תוותרו לעצמכם, המשיכו לצעוד בדרך בנחישות ובהתמדה!

זכרו: ההצלחה היא ההגשמה העקבית של רעיון ראוי. רעיון ראוי הוא רעיון שראוי להתמדה שלכם,

לאתגרים שבדרך ולכל מחיר שיש לשלם בעבורו.

מצאו דבר אחד שאתם מתחייבים לעצמכם שמעתה ואילך אתם לא מפסיקים לעשותו, כחלק מתהליך השגת המטרות שלכם!!

4) לטעות!

"אין חופש, בלי החופש לטעות" (אריק הופר)

מה יש בה בטעות שכל כך מפחיד אותנו? האם זה הפחד שלנו מביקורת?

האם זה הפחד שלנו מכישלון?

כך או כך, הפחד מטעויות משתק אותנו!

אנו גדלים לתוך עולם שבו מעודדים אותנו להימנע ככל שניתן מטעויות,

"הכל או כלום", אנחנו אומרים לעצמנו, "זה יצליח בוודאות או שאני לא מנסה בכלל"

ומה קורה בפועל? כלום!

חברים יקרים, הטעות היא ההזדמנות הגדולה ביותר שלנו ללמוד!

אם לא ניקח את המהלך, אם לא נשחק את המשחק לא נטעה לעולם, זה נכון,

אך דבר אחד וודאי גם כן, לעולם לא נוכל להתקדם מהמקום שבו אנו נמצאים!

פתחו מערכת יחסים ידידותית עם הטעויות שלכם,

הפנימו שטעות היא חלק בלתי נפרד מפריצת הדרך שלכם ו….

צאו לדרך!!!

זכרו את דבריו של מייקל ג'ורדן, הכדורסלן האגדי:

"אני מוכן לקבל כל כישלון, אך אני לא מוכן שלא לנסות"

5) לקחת אחריות!

 "מחיר הגדולה הוא אחריות" (וינסטון צ'רצ'יל)

ישנם שלושה דברים שמשפיעים על התוצאות שלנו:

– הגישה שלנו (מחשבות, רגשות, פעולות)

– הנסיבות של חיינו

– הסביבה שלנו

הנטייה של רוב האנשים היא להשליך את האחריות על התוצאות בחיים

על הנסיבות והסביבה שלהם (זה הם אשמים, זה בגללם, זה המצב ואין מה לעשות ועוד…)

חברים, זוהי גישה של קורבן!

זוהי גישה של אדם שחי באיזור הנוחות שלו ומחפש כל היום תירוצים להצדיק את הישארותו שם!

האדם האחראי הוא אדם שמתמקד בדבר היחידי שיש ביכולתו להשפיע עליו ב 100%

והדבר הזה הוא הגישה שלו!

האדם האחראי חי מתוך בחירה ומודעות,

האדם האחראי שואל את עצמו שלוש שאלות, שאני מזמין אתכם להתחיל לאמץ:

-) איפה אני נמצא?

-) לאן אני רוצה להגיע מכאן?

-) מה אני יכול לעשות החל מעכשיו כדי לנוע לשם?

העזו לקחת אחריות!!!

6) להחליט!

"החלטותיו של אדם בעת מצוקה תלויות בפילוסופיית החיים שלו, ופילוסופיה זו אינה ניתנת לשינוי על ידי מאורע. אם לאדם אין פילוסופיה בעת משבר, אחרים יקבלו החלטה במקומו" (ג'נט רקין)

החלטה היא מה שמאפשר לנו לחתוך כל אפשרות אחרת ולהתמקד בדבר המסוים שאנו רוצים להיות, לעשות ולהשיג.

רוב האנשים נמנעים מלקבל החלטות בחייהם ומעדיפים לשבת על הגדר, לתת למישהו אחר להחליט עבורם.

ההחלטה היא תחילת הדרך, תחילתו של מסע. כמובן שצריך ליישם ולפעול על פי ההחלטות שלנו, אך רובנו עוד תקועים בשלב הזה של לקבל אותן.

נפולאון היל, מחבר הספר "חשוב והתעשר", כותב בספרו שהוא גילה שרוב האנשים מקבלים החלטות לאט מידי, אם בכלל ומשנים אותן לעיתים קרובות. המצליחנים לעומת זאת, הם אלה שמקבלים החלטות מהר ומשנים אותן לעיתים רחוקות, אם בכלל.

קבלו החלטה עכשיו!

זוהי תחילתו של מסע מופלא, המסע של חייכם!

7) לקחת סיכון!

"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע" (אלברט איינשטיין)

לקחת סיכון. כבר נשמע מאיים ומפחיד, נכון?

הכל שאלה של התבוננות על המושג הזה, סיכון.

כשאני מדבר על סיכון אני מדבר על להיות במצב לא מוכר, לא ברור, לא וודאי (יש מצב שהוא לא כזה?), אך יחד עם זאת להיות מאוד ברור וודאי בראשך לאן אתה רוצה להגיע. אני לא מדבר על חוסר אחריות, יש הבדל גדול בין השניים.

אני לא מדבר על ללכת ולעשות דברים מסוכנים סתם בשביל הסכנה שבהם, אלא, לסכן את אזור הנוחות שלנו למען חיים טובים יותר ומעוררי השראה, למען החיים שאני באמת רוצה לחיות!

למעשה, כשאנו פועלים מתוך ההסתכלות הזו, אנו מבינים שהסיכון האמיתי יהיה לא לעשות זאת!

הנה עובדה: כולם לוקחים סיכון! כולם!

אם ניקח תחום כמו עבודה: האם מי שעובד כשכיר במשרה מלאה ומסודרת – נמצא במקום בטוח או מסתכן?

בעיניי לקיחת הסיכון היא דווקא מעשה שנובע מתוך חזון, הסתכלות קדימה ולקיחת אחריות ולא ממקום אחר!

אז,

מה אתם באמת כל כך מפחדים לסכן היום?

וגם, מהי הסכנה שנמצאת בזה עבורכם, אם לא תיקחו את אותו הסיכון?

8) לומר "לא!"

"לפעמים, כדי לומר כן לעצמך, עלייך ללמוד לומר לא לאחר" (רז אוחנה)

קשה לנו לקבל "לא" מאחרים ועוד יותר קשה לנו לומר להם "לא".

קשה לנו לומר"לא" לפיתויים הרבים שנמצאים סביבנו, לכל גזלני הזמן שלנו, לכל הדברים שלמעשה ברגע שנומר להם "כן", יביאו את עצמם על חשבוננו.

כדאי מאוד להפריד בעניין הזה בין שני מושגים:

ריצוי - מצב שבו אני משפר את מצבו של האחר על חשבוני  (אני אומר לו כן, למרות שהכי הייתי רוצה לומר לא, אך לא נעים לי)

שירות - מצב שבו אני משפר את מצבו של האחר ואת מצבי בו זמנית (אני אומר כן מתוך בחירה אמיתית שלי, לפנות לכך את הזמן והמשאבים השונים שלי)

לומר לא, זה לומר כן לעצמך, למטרות שלך, למה שחשוב לך באמת!

ישנם שני דברים שאני מזמין אתכם לאמץ בכל הקשור לנושא של לומר לא:

1) גם כשאומרים לכם לא וגם כשאתם אומרים לא למישהו אחר, זה לא אישי! ה"לא" מיועד לאותו המצב ולא לאדם עצמו.

2) ה"לא" שלכם הוא אחד הכלים העוצמתיים שלכם לשמור על מה שבאמת חשוב לכם: הגשמת המטרות שלכם, המשאבים השונים שלכם ועוד…

אז,

למדו לומר "לא"!!!

9) לבקש!

"לפעמים כל מה שאתה צריך לעשות זה לבקש, והדבר יכול להוביל להגשמת כל חלומותיך" (רנדי פאוש)

כשיש לנו חלומות ושאיפות, כשיש לנו כוונות, לבקש בקשות זו פעולה שעוזרת לנו מאוד להתקדם לשם.

כולנו מרגישים עם זה קצת לא נעים אולי, זה לא יפה, זה לא מכובד, איך זה מציג אותי?

אך למעשה, לבקש בקשות זו דרך חיים!

אני מדבר על בקשות כמו:

– בקשה לעזרה

– בקשה לעצה

– בקשה לתמיכה

– בקשה להציע את עזרתכם, עצתכם ותמיכתכם

ועוד ועוד…

בקשות יכולות להיות מאוד מעצימות, גם עבורכם וגם עבור הסביבות שלכם

אל תהססו לבקש!

זהו!!!

זו הרשימה שלי חברים ואני אשמח לשמוע האם יש לכם דברים נוספים שהייתם מכניסים כאן.

כמובן שאשמח לשמוע את תגובותיכם וכמובן שאשמח אם תעבירו הלאה ותשתפו!

מאחל לכם יום נהדר!

רז אוחנה

 

פורסם בקטגוריה אפקטיביות, הגשמה, החלטה, העזה, מחויבות, מטרות, פריצת דרך, רעיונות | להגיב

רוצה לעבוד איתי?

*הדברים הבאים כתובים בלשון נקבה, אך מתייחסים לשני המינים*

חברים יקרים, בימים אלו אני מחפש אחר עוזרת אישית.

מדובר כרגע בהיקף של שליש משרה (כ 15 ש"ש) לעבודה שאת רובה הגדול ניתן לעשות מהבית (עם אפשרות להגיע בהמשך עד לכדי משרה מלאה)

כל הפרטים בהמשך.

מי אני ומה אני עושה? (למי שלא מכיר)

רז אוחנה, מאמן, מנחה ומרצה להתפתחות והעצמה אישית ועסקית.

בפעילות השוטפת שלי אני עובד עם לקוחות (בעיקרם הגדול עסקיים), הן ברמה פרטנית והן בתהליכים קבוצתיים.

אני מרצה בקורסים שונים, מעביר סדנאות וימי הדרכה (בין היתר של בוב פרוקטור), גם כאלו שאני מארגן ויוזם וגם כאלה שאני מוזמן אליהם.

בנוסף,

יש לי פעילות ענפה באינטרנט, דרך מספר אתרים וכן דרך הרשתות החברתיות וכן דרך מספר יזמויות שונות ואחרות.

מה אני מחפש כרגע?

אני מחפש כרגע עוזרת אישית שתתמקד בהיבטים הבאים:

– ניהול שוטף של הפעילות שלי (ניהול יומן, מענה למיילים, מתן פתרונות ומענה ללקוחות ולמתעניינים בשירות שלי, הצעות מחיר ועוד…)

– תיאום מול ספקים, קבלת הצעות מחיר, הפקת אירועים, כנסים והדרכות שונות שלי, סגירה של מקומות לאירועים וסדנאות וכן הגעה פיזית לאירועים הדורשים נוכחות צוות במקום.

– שיווק ומכירות (ניהול של חלק מהפעילות שלי באינטרנט, ביצוע שיחות מכירה וטלמיטינג ללקוחות פוטנציאליים וכן מתן מענה למתעניינים)

שעות עבודה: גמיש (נתאם אותן יחד),  ימים א'-ה'

למי זה מתאים?

– למי שיש ניסיון עבודה מול מחשב ושליטה באינטרנט (גוגל, יומן גוגל, רשתות חברתיות, Gmail ועוד)

– למי שיש יכולת להתנהל בצורה מסודרת ומאורגנת

– למי שיש יכולת מכירה ומודעות שירות גבוהה

– למי שמחשיב את עצמו לאדם אחראי, עצמאי ובעל ראש גדול ופתוח ללמוד דברים חדשים

– לאנשים בעלי יכולת תקשורת בינאישית, סבלניים וסובלניים

– למי שיש יכולת התנסחות גבוהה בכתב ובע"פ

– למי שיש זיקה ואהבה גדולה לתחום ההתפתחות האישית, למי שבעצמו מכיר תכנים ועבר תהליכים בחייו של התפתחות אישית

– רישיון רכב ורכב חובה (ניתן לעבוד מהבית, אך הרכב נדרש לצורך הגעה לאירועים וכנסים ופגישות עבודה איתי – באיזור מודיעין)

- למי שיש אפשרות להוציא חשבוניות עבור השירות – תשלום השכר הוא תמורת חשבונית ולא דרך תלוש משכורת!

נשמע לך מתאים? נהדר! הנה מה שאת צריכה לעשות:

1. שלחי קורות חיים אל : raz@razohana.com

2. צייני בבקשה את זמינותך לתפקיד (והאם בהמשך משרה מלאה תוכל להתאים לך)

3. צייני בבקשה מדוע את מתעניינת בתפקיד

4. צייני בבקשה את ציפיות השכר שלך

שימי לב: אוכל להתייחס רק למי שתמלא אחר כל הדרישות האלה.

בהצלחה!!!

פורסם בקטגוריה פריצת דרך | להגיב

שבעת השלבים להגשמה אישית – רז אוחנה מתארח אצל אורלי בר קימה

היי חברים,

בחודש שעבר התארחתי אצל אורלי בר קימה בתכניתה – להיפתח לשינוי – זה אפשרי!

אני שמח להעלות כאן את ההקלטה של התכנית, בה דיברנו בין היתר על:

– יצירת שינויים ופריצת דרך בתחומי חיינו השונים

– שבעת השלבים להגשמה אישית

– איך להפוך משברים בחיינו להזדמנות גדולה

– ועוד.. ועוד…

מאחל לכם צפייה מהנה ומלמדת!

 אשמח לקרוא את תגובתכם!!!

 

פורסם בקטגוריה אחריות, איכות חיים, אימון אישי, אימון עסקי, הגשמה, הזדמנות, העצמה, הצלחה, השראה | 2 תגובות

כמה גדול הרעיון שלך?

Image courtesy of James Barker / FreeDigitalPhotos.net

שלום לכם,

בפוסט הנוכחי אני מבקש להעביר לכם מסר חשוב מאוד באמצעות סיפור שעלה בראשי לפני מספר ימים.

הסיפור שלנו הוא על כפר קטן ועל תושביו.

תושבי הכפר הם אנשים פשוטים מאוד, עובדי אדמה, הנוהגים להתקיים ממה שהם מגדלים במשך השנה.

בשנה האחרונה כמעט ולא ירד גשם בכפר והתושבים של הכפר החלו לפחד שמא לא יוכלו להמשיך לשרוד במצב הנוכחי.

מאגרי המים שלהם הולכים ואוזלים, אין להם לא מים לשתייה ולא מים לחקלאות.

בוקר אחד, לאחר תקופה מאוד ארוכה של בצורת, הבחינו תושבי הכפר שהשמיים מתחילים להתכסות לאט לאט בעננים אפורים, כאלו שללא ספק מביאים עימם גשמים עזים.

ההתרגשות שלהם הלכה וגברה ככל שהבחינו שהשמיים הולכים ומתכסים בעננים ולא היה להם שום צל של ספק, בקרוב ירד גשם!

נרגשים ושמחים החלו כולם לרוץ לתוך בתיהם, להתכונן לקראת הגשם שהולך ומתקרב ובדיוק באותו הרגע שנפתחו שערי השמיים וגשם חזק החל לרדת, יצאו כל תושבי הכפר מבתיהם כשבידיהם…

קערה קטנה שמיועדת למזון.

הגשם החל למלא את הקערה של כל אחד מתושבי הכפר וברגע שזו התמלאה מיהר כל אחד לביתו שמח וטוב לב.

מספר דקות לאחר מכן, הפסיק לפתע הגשם, העננים התפזרו, השמש יצאה שוב ולא היה כל סימן כי הגשם מתכוון לחזור בקרוב.

 כל אחד מתושבי הכפר החל לחשוב כיצד ישתמש בקערת המים הקטנה שכרגע מילא.

"צריך להשתמש במים בתבונה", אמרו חכמי הכפר, "לא נוכל לדעת מתי תהיה הפעם הבאה שירד כאן גשם".

הסוף.

עכשיו,

בואו ננסה להבין יחד את המסר הכל כך חשוב שיש לסיפור הזה להעביר לנו:

כשאנחנו חיים בתודעת חוסר, הרעיונות שלנו והמחשבות שלנו תמיד יהיו רעיונות של חוסר ושל הישרדות.

תודעת החוסר מגבילה אותנו מלראות את הפוטנציאל האינסופי והשפע שנמצא סביבנו.

לצורך העניין, חשבו על הקערות הקטנות שאיתן יצאו תושבי הכפר לגשם כאל אותם רעיונות קטנים והישרדותיים.

הפוטנציאל היה אינסופי, כמויות הגשם שירדו באותן דקות יכלו למלא הרבה מעבר לקערות הקטנות, אך ברגע שתודעת החוסר מפעילה אותך, אתה תצא לגשם עם קערה קטנה.

עכשיו, נשאלת השאלה: מה היה קורה אם כל אחד מתושבי הכפר היה יוצא לגשם עם מכלים גדולים?

התשובה?

היו להם הרבה יותר מים שהיו נאגרים בדיוק באותו פרק זמן!

וזו בדיוק התגובה של מי שחי בתודעת השפע, זה שמבין שבכל רגע גודל הרעיונות והמחשבות שלו קובע מה יהיה לו בחייו!

אז הנה תמצית המסר שלי אליכם:

1) אני, אתה ואת לא יכולים להיות, לעשות או להשיג משהו גדול יותר מגודל הרעיונות שיש לנו בראש! 

2) הרעיונות שלנו בראש הם הנגזרת של התודעה בה אני נמצא: חוסר או שפע!

אז…

כמה גדולים הרעיונות שלך?

מהן המטרות שלך לשנה הקרובה?

מאחל לך שבוע נפלא וקסום!

אשמח לקבל את תגובתך ואשמח אם תשתף את חברייך,

רז

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה הזדמנות, העצמה, הצלחה, חשיבה | להגיב

מה אוכל לעשות בשבילך?

היי חברים,

את המסר של היום אני מבקש להעביר באמצעות סרטון נפלא ומעורר השראה ששלח אליי מתאמן שלי.

תחשבו איך נראה עולם כזה, שבו ההתמקדות שלנו בעצמנו תשנה כיוון לעבר האחר.

מה זה יעשה למערכות היחסים שלנו, מה זה יעשה לנו, מה זה יעשה לכל מה שקורה היום בעולם.

מזמין אתכם לצפות ולהגיב.

והכי חשוב?

שתפו! שתפו! שתפו!

נ.ב.

אם יש לכם ילדים, תראו להם את זה.

יום נפלא!

רז

פורסם בקטגוריה אהבה, אחריות, העצמה, השראה, רוחניות, רעיונות | להגיב

הנשמה הקטנה והשמש / ניל דונלד וולש – הוצאת נשימה

אולי בהשראת "המצב" ואולי מתוך האינטואיציה,

חשבתי שיהיה נכון לשתף אתכם בסיפור מקסים ומעורר השראה שכתב ניל דונלד וולש,

מחבר סדרת הספרים "שיחות עם אלוהים".

הסיפור נקרא "הנשמה הקטנה והשמש" וכל אחד מכם מוזמן לקחת את זה למקום האישי שלו,

שרק נזכה לזכור כווווולנו מי אנחנו באמת!

אגב, אני ממליץ המון על הספר הזה בהרצאות שלי ולפי הבדיקה האחרונה שעשיתי עם ההוצאה,

אין להשיג אותו יותר בארץ (אז הנה אתגר למי שממש ירצה את הספר).

קריאה מהנה!!!

היה הייתה פעם נשמה קטנה שאמרה לאלוהים: "אלוהים, אני יודעת מי אני!" ואלוהים השיב לה: "זה נפלא!  מי את?" והנשמה הקטנה צעקה: "אני היא האור!" אלוהים חייך חיוך רחב. "זה נכון!" הוא קרא, "את היא האור." הנשמה הקטנה הייתה כל כך שמחה, כי היא הבינה את הדבר שכל הנשמות בממלכה היו צריכות להבין. "וואו", אמרה הנשמה הקטנה, "זה ממש מגניב!" אך במהרה, הידיעה מי היא לא הייתה מספקת כמקודם. הנשמה הקטנה חשה משהו זע בתוכה, ועכשיו היא רצתה גם להיות מי שהיא באמת.

וכך, חזרה הנשמה הקטנה אל אלוהים (מה שאינו רעיון כל כך גרוע לכל אותן נשמות שרוצות להיות מי שהן באמת) ואמרה: "היי אלוהים! עכשיו כשאני יודעת מי אני, האם זה בסדר עבורי שגם באמת אהיה מי שאני?" ואלוהים ענה: "את מתכוונת שאת רוצה להיות מי שאת כבר?" "ובכן," השיבה לו הנשמה הקטנה, "זה דבר אחד לדעת מי אני, ודבר אחר לגמרי להיות אותו. אני רוצה להרגיש איך זה להיות האור!" "אבל את כבר האור.." חזר אלוהים, מחייך שנית. "כן, אבל אני רוצה לדעת איך זה מרגיש!" קראה הנשמה הקטנה. "ובכן," אמר אלוהים בגיחוך, "אני מניח שהייתי צריך לדעת, תמיד היית הרפתקנית." לפתע השתנתה הבעת פניו של אלוהים. "יש רק דבר אחד…" "מה?" שאלה הנשמה הקטנה. "ובכן, אין דבר נוסף מלבד האור. את רואה, לא יצרתי דבר מלבד מה שאת; וכך, אין דרך קלה עבורך לחוות את עצמך כפי שאת באמת, מאחר ואין שום דבר שאת לא." "הא?" אמרה הנשמה הקטנה, שהייתה עכשיו מבולבלת מעט. "חשבי על זה כך," אמר אלוהים. "את כמו נר על השמש. הו, את שם ללא ספק. יחד עם עוד מיליוני מיליארדי נרות אחרים שמרכיבים את השמש. והשמש לא תהיה השמש בלעדיך. יותר מזה, תהיה זאת שמש ללא אחד מנרותיה… וזו לא תהיה השמש כלל; משום שהיא לא תזרח באותה בהירות. וכך, איך לחוות את עצמך כאור כשאת בתוך האור – זו השאלה." "ובכן," אמרה הנשמה הקטנה בעליזות, "אתה אלוהים. תחשוב על משהו!" פעם נוספת אלוהים חייך. "כבר עשיתי זאת. היות שאין את יכולה לחוות את עצמך כאור כשאת בתוך האור, נקיף אותך בחושך." "מה זה חושך?" שאלה הנשמה הקטנה. "זה מה שאת לא." ענה אלוהים. "האם אפחד מחושך?" שאלה הנשמה הקטנה. "רק אם תבחרי לפחד," השיב לה אלוהים. "אין באמת ממה לפחד, אלא אם כן תחליטי שכן יש. את רואה, אנחנו ממציאים את הכל. אנחנו מעמידים פנים." "אה," אמרה הנשמה הקטנה, וכבר הרגישה טוב יותר. אז אלוהים הסביר, שעל מנת לחוות משהו בכלל, יופיע ההפך המוחלט ממנו. "זוהי מתנה גדולה," אמר אלוהים, "משום שבהעדר ההפך, לא תוכלי לדעת מהו מהותו של כל דבר. לא תוכלי לדעת חום ללא קור, למעלה ללא למטה, מהר ללא לאט. לא תוכלי לדעת מהו שמאל ללא ימין, כאן ללא שם, עכשיו ללא אחר כך." "ואז," סיכם אלוהים, "כשתהיי עטופה בחשכה, אל תנענעי את אגרופך אל מעלה ותרימי את קולך ותקללי את החשיכה. עדיף שתהיי אור לחשכה, ואל תכעסי עליה. אז תדעי מי את באמת, וכל האחרים ידעו אף הם. תני לאורך לזהור כך שכולם ידעו כמה מיוחדת את!" "אתה מתכוון שזה בסדר לתת לאחרים לראות כמה מיוחדת אני?" שאלה הנשמה הקטנה. "כמובן!" אמר אלוהים בחיוך. "זה מאוד בסדר! אך זכרי, ´מיוחדת´, אין הכוונה ´טובה יותר´. כולם מיוחדים, כל אחד בדרכו שלו! אך רבים שכחו זאת. הם יראו שזה בסדר עבורם להיות מיוחדים, רק כאשר את תראי שזה בסדר עבורך להיות מיוחדת." "וואו!" קראה הנשמה הקטנה, רוקדת, מדלגת, צוחקת וקופצת מאושר. "אני יכולה להיות מיוחדת בדיוק כפי שאני רוצה להיות!" "כן, ואת יכולה להתחיל ממש עכשיו," אמר אלוהים, תוך כדי שהוא רוקד, מדלג וצוחק יחד עם הנשמה הקטנה. "איזה חלק במיוחדות את רוצה להיות?" "איזה חלק במיוחדות?" חזרה הנשמה הקטנה. "אני לא מבינה." "ובכן, הסביר אלוהים, "להיות האור זה להיות מיוחד, ולמיוחדות יש המון צדדים. זה מיוחד להיות טוב לב. זה מיוחד להיות עדין. זה מיוחד להיות יצירתי. זה מיוחד להיות סבלני. האם תוכלי לחשוב על עוד דרכים להיות מיוחדת?" הנשמה הקטנה ישבה בשקט לרגע. "אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים להיות מיוחדת!" היא קראה לפתע. "זה מיוחד להיות מועיל. זה מיוחד להיות נדיב. זה מיוחד להיות חברותי. זה מיוחד להיות מתחשב באחרים!" "כן!" הסכים אלוהים, "ואת יכולה להיות כל אחד מן הדברים הללו, או כל חלק אחר של מיוחדות שתרצי להיות, בכל רגע. זאת המשמעות של להיות האור." אני יודעת מה אני רוצה להיות, אני יודעת מה אני רוצה להיות!" הכריזה הנשמה הקטנה בהתלהבות גדולה. "אני רוצה להיות החלק במיוחדות שנקרא ´סליחה´. האם זה מיוחד להיות סולחת?" "הו, כן,” הבטיח אלוהים לנשמה הקטנה. "זה מאוד מיוחד." “או.קיי." אמרה הנשמה הקטנה. "זה מה שאני רוצה להיות. אני רוצה להיות סולחת. אני רוצה לחוות את עצמי ככזאת." "טוב," אמר אלוהים, "אבל יש דבר אחד שאת צריכה לדעת." הנשמה הקטנה החלה להיות מעט חסרת סבלנות עכשיו. זה תמיד נראה כאילו יש איזשהו סיבוך. "מה זה?" נאנחה הנשמה הקטנה. "אין אף אחד שניתן לסלוח לו." "אף אחד?" הנשמה הקטנה יכלה בקושי להאמין למה שנאמר. "אף אחד!" חזר אלוהים. "כל מה שיצרתי הוא מושלם. אין אפילו נשמה בודדה אחת בכל הבריאה שפחות מושלמת ממך. הביטי סביבך."

רק אז הבחינה הנשמה הקטנה בקהל הגדול שהתאסף סביבם. נשמות הגיעו מכל רחבי הממלכה, כי השמועה שהנשמה הקטנה קיימה שיחה יוצאת דופן עם אלוהים עשתה לה כנפיים, וכולם רצו לשמוע על מה הם מדברים. בהביטה על אינסוף הנשמות האחרות שהתאספו שם, הנשמה הקטנה לא יכלה שלא להסכים. אף אחת מהן לא נראתה לה פחות נפלאה, פחות נהדרת, או פחות מושלמת ממנה עצמה. כה גדולה הייתה ההשתאות של הנשמות שהתאספו סביבם, וכה בהיר היה אורן, עד שהנשמה הקטנה יכלה אך בקושי להביט בהן.

"למי, אם כן, תוכלי לסלוח?" שאל אלוהים. "אוף, זה לא הולך להיות כיף בכלל!" התמרמרה הנשמה הקטנה. "רציתי לחוות את עצמי כאחת שסולחת. רציתי לדעת איך מרגיש החלק הזה במיוחדות." והנשמה הקטנה למדה איך זה כנראה מרגיש להיות עצוב. אך באותו הרגע, התקדמה ויצאה נשמה ידידותית אחת מתוך הקהל. "אל תדאגי, נשמה קטנה", אמרה הנשמה הידידותית, "אני אעזור לך." "באמת?" זהרה הנשמה הקטנה. "אבל מה תוכלי לעשות?" "אני יכולה להעניק לך מישהו לסלוח לו!" "באמת תוכלי?" "כמובן!" אמרה הנשמה הידידותית. "אני יכולה להגיע אל תקופת החיים הבאה שלך ולעשות לך משהו כדי שתסלחי לי." "אבל למה? למה שתעשי את זה?" שאלה הנשמה הקטנה. "את, ישות של שלמות מוחלטת! את, שרוטטת במהירות כה גבוהה, שיוצרת אור כל כך בהיר עד שאין אני יכולה כמעט להביט בך! מה יכול לגרום לך לרצות להאט את הרטט שלך לכזאת מהירות שבה אורך הבהיר יהפוך חשוך ודחוס? מה יכול לגרום לך, שבקלילותך את מרקדת בינות הכוכבים ונעה ברחבי הממלכה במהירות המחשבה – להיכנס אל תוך חיי ולהפוך את עצמך כה כבדה, עד כדי כך שתוכלי לעשות לי משהו רע?" "זה פשוט," אמרה הנשמה הידידותית. "אני אעשה את זה משום שאני אוהבת אותך." הנשמה הקטנה נראתה מופתעת למשמע תשובתה. "אל תהיי כל כך נדהמת," אמרה הנשמה הידידותית, "את עשית את אותו הדבר עבורי. את לא זוכרת? הו, רקדנו יחד, את ואני פעמים רבות. רקדנו לאורך תקופות ועידנים שלמים. שיחקנו יחדיו לאורך זמנים ובמקומות שונים. את פשוט לא זוכרת." "שתינו היינו חלק מכל זה. היינו הלמעלה והלמטה של זה, השמאל והימין של זה. היינו הכאן והשם של זה, העכשיו והאחר-כך של זה. היינו הזכר והנקבה, הטוב והרע; היינו שתינו גם הקורבנות וגם המענים." "בשל כך הגענו יחד, את ואני, פעמים רבות; כל אחת מעניקה לשנייה את ההזדמנות המדויקת והמושלמת ביותר, לבטא ולחוות מי אנחנו באמת. "וכך," הוסיפה הנשמה הידידותית להסביר, "אני אגיע אל תקופת החיים הבאה שלך ואהיה הפעם ´הרעה´. אני אעולל לך משהו באמת נורא, ואז תוכלי לחוות את עצמך כאחת שסולחת." "אבל מה תעשי?" שאלה הנשמה הקטנה, מעט מתוחה, "שיהיה כל כך נורא?" "הו," השיבה לה הנשמה הידידותית בקריצה, "נחשוב על משהו." לפתע נדמה שהנשמה הידידותית הפכה לרצינית, ואמרה בקול שקט, "את צודקת לגבי דבר אחד, את יודעת." "מהו?" רצתה הנשמה הקטנה לדעת. "יהיה עלי להאט את הרטט שלי ולהפוך למאוד כבדה על מנת לעשות את הדבר הלא-כל-כך-נחמד הזה. אני אצטרך להעמיד פנים שאני משהו מאוד שונה ממני ולא אופייני לי. לכן, יש לי רק בקשה אחת לבקש ממך בתמורה." "הו, כל דבר, כל דבר!" קראה הנשמה הקטנה, והחלה לרקוד ולשיר, "אני אוכל להיות סולחת, אני אוכל להיות סולחת!" אז ראתה הנשמה הקטנה שהנשמה הידידותית נשארה שקטה. "מה זה?" שאלה הנשמה הקטנה. "מה אני יכולה לעשות בעבורך? את כזאת מלאכית שאת מוכנה לעשות את כל זה עבורי!" "כמובן שהנשמה הידידותית היא מלאך!" התערב אלוהים. "כולם מלאכים! זכרי תמיד: לא שלחתי לך דבר מלבד מלאכים." וכך רצתה הנשמה הקטנה יותר מתמיד למלא אחר בקשתה של הנשמה הידידותית. "מה אני יכולה לעשות בשבילך?" שאלה הנשמה הקטנה שנית. "ברגע שבו אכה בך ואייסר אותך," השיבה הנשמה הידידותית, "ברגע שבו אעשה לך את הדבר הגרוע ביותר שאת מסוגלת לדמיין – באותו הרגע בדיוק…" "כן?" קטעה אותה הנשמה הקטנה, "כן…?" "זכרי מי אני באמת." "הו, אני אזכור!" קראה הנשמה הקטנה, "אני מבטיחה! אני תמיד אזכור אותך באופן שאני רואה אותך כאן ועכשיו!" "מצוין," אמרה הנשמה הידידותית, "מכיוון ש.. את רואה, אני כל כך אתאמץ להעמיד פנים, עד שאשכח את מהותי האמיתית. ואם את לא תזכרי אותי כפי שאני באמת, אני לא אוכל לזכור זאת בעצמי לאורך זמן. ואם אני אשכח מי אני באמת, אפילו את עלולה לשכוח מי את באמת, ושתינו נהיה אבודות. אז נצטרך נשמה נוספת שתבוא ותזכיר לנו מי אנחנו באמת." "לא, לא נשכח!" הבטיחה הנשמה הקטנה בשנית. "אני אזכור אותך! ואני אודה לך על שהבאת לי את המתנה הזאת – את ההזדמנות לחוות את עצמי כפי שאני באמת."

וכך, נעשה ההסכם. והנשמה הקטנה נכנסה אל תקופת חיים חדשה, נרגשת להיות האור, מה שהיה מאוד מיוחד, ונרגשת להיות החלק במיוחדות שנקרא ´סליחה´. והנשמה הקטנה המתינה בהשתוקקות לרגע שבו היא תוכל לחוות את עצמה כסולחת, ולהודות לאותה נשמה, תהיה אשר תהיה, שבזכותה הדבר נתאפשר. ובכל רגע בחייה החדשים, שבו נשמה חדשה הופיעה ופגשה בה, בין אם אותה נשמה חדשה הביאה עמה שמחה או עצבות, ובמיוחד אם היא הביאה אתה עצבות – הנשמה הקטנה חשבה על מה שאלוהים אמר לה… "זכרי תמיד," חייך אלוהים, "לא שלחתי לך דבר מלבד מלאכים."

 

פורסם בקטגוריה העצמה, השראה, ייעוד, רוחניות | להגיב

המכנה המשותף לכל המצליחנים

היי,

היום אני עם מסר קצר, פשוט ומאוד עוצמתי בעיניי ובו אבקש לשתף אתכם במכנה המשותף לכל מי שאתם יכולים להחשיב כמצליחן.

ראשית, אני חייב לציין שלמושג מצליחן או הצלחה, ישנן לא מעט הגדרות, אך ההגדרה שאני הכי מתחבר אליה בכל הקשור למושג הצלחה, היא ההגדרה של ארל נייטינגייל, שאמר שהצלחה היא:

"ההגשמה העקבית של רעיון ראוי".

כלומר, המצליחנים הם אלה שממקדים את העשייה שלהם, את האנרגיה שלהם, את המשאבים והיכולות שלהם לטובת ולעבר מה שחשוב באמת עבורם.

למעשה, רעיון ראוי הוא הדרך לומר: מה שראוי בעיניי לקבל את מלוא תשומת ליבי, מרצי וזמני!

וזה מה שמוביל אותי לכך שאיך שלא נסתכל על זה, ישנו מכנה אחד משותף לכל מי שפועל בעקביות להגשמת הרעיונות הראויים שלו.

המכנה המשותף הזה הוא (טרררררם….מוכנים?)

העובדה שהם פשוט התחילו ועשו!

כן, ממש ככה, זהו המכנה המשותף לכל מי שאתם יכולים להחשיב מצליחנים!

יום אחד הם קמו ולא משנה באיזה מצב הם היו או מה הייתה נקודת הפתיחה שלהם, הם פשוט עשו משהו!

צעד קטן, אחד, משהו ראשוני ולאו דווקא פעולה בומבסטית, זה כל מה שאנחנו צריכים כדי להתחיל להצליח!

גם כשהדברים לא ברורים, גם כשזה נראה קצת מעורפל (אגב, כך זה אמור להיראות כשיוצאים לעבר פריצת הדרך שלנו), כל מה שאנחנו צריכים זה לקבל את ההחלטה ופשוט לעשות!

מה שיפה בכך זה שבכל יום יש לכם את האפשרות להתחיל! (זכרו שאפשרות הופכת להיות הזדמנות רק כשאתם בוחרים לממשה)

אז…

החליטו שהיום זה היום! מה עוצר אתכם מלעשות זאת?

עשו היום פעולה אחת, פעולה קטנה אך משמעותית, אתם מצליחנים מטבעכם, תנו לזה להתפרץ החוצה!

יום נהדר ומלא בהצלחה!

אשמח לתגובותיכם מתחת למאמר,

רז

 

 

פורסם בקטגוריה אחריות, הזדמנות, החלטה, העצמה, הצלחה, פריצת דרך | להגיב

אלברט איינשטיין – כשמדע ופילוסופיה נפגשים

היי,

את הפוסט הזה בחרתי להקדיש לאלברט איינשטיין הפילוסוף.

כן, אלברט איינשטיין אמנם מוכר לכולנו כאחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים וכאבי תורת היחסות,

אך מעבר להיותו מדען מהולל, לא רבים יודעים כי אלברט איינשטיין היה גם פילוסוף לא קטן בכלל.

למעשה, רבים מהמשפטים שלו הטביעו חותמם במהלך השנים והפכו מקור השראה לרבים.

אין ספק כי המשפטים הללו הם כאלה שניתן לקחת לכל תחומי החיים השונים וללמוד מהם לא מעט.

בפוסט זה בחרתי להביא חמישה משפטים של איינשטיין, שלדעתי כל אחד ואחת מאיתנו יכולים ללמוד מהם והרבה!

אז הנה הם לפניכם, חמשת המשפטים מעוררי ההשראה והלמידה של אלברט איינשטיין, המדען והפילוסוף:

1) "אי שפיות זה לעשות פעם אחר פעם את אותן הפעולות ולצפות לתוצאות שונות"

הרבה מאוד אנשים רוצים ליצור שינוי בתוצאות של תחומי חייהם השונים. שינוי בעבודה, בעסק, במערכות היחסים השונות שלהם, בבריאות שלהם ועוד…

רובם הגדול של אותם האנשים מוצא את עצמו מתוסכל לנוכח הראייה כי דברים לא באמת משתנים. הם ממשיכים לחוות שוב ושוב את אותן התוצאות שהם כל כך לא אוהבים ורוצים לשנות.

מדוע זה קורה?

ובכן, רוב האנשים רוצים לשנות את התוצאות שלהם, אך ממשיכים להתנהל כפי שהם רגילים להתנהל!

אלברט איינשטיין אומר לנו שמכיוון שהתוצאות שלנו הן נגזרת ישירה של הפעולות שאנו עושים, זה יהיה לא שפוי מצידנו לצפות שמשהו ישתנה מבלי שאנחנו נשתנה!

תרגיל: מהם שלושת ההרגלים המעכבים ביותר שלכם היום? איך הם באים לידי ביטוי? מהי הפעולה האחת שתוכלו לעשות בנוגע לכל הרגל בדרך להחלפתו בהרגל חדש?

2) "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"

תחשבו על זה. מהי המשמעות של יצירת שינוי מהותי בתחומי חיינו השונים אם לא בלעשות דברים שאנחנו לא רגילים לעשות ומרגישים בנוח לעשותם?

כולנו נולדנו לוקחי סיכון טבעיים. לא הייתה לנו בעיה כילדים לנסות, לחקור, לעשות, ליפול, לקבל מכה, לקום שוב על הרגליים ושוב לנסות, אך משהו קורה לנו עם ההתפתחות שלנו. אנחנו מפחדים לטעות, מפחדים שיסתכלו עלינו כעל לא מוצלחים ומתוך כך מפסיקים לנסות.

אנחנו מתחילים לפחד מלקחת סיכונים, מלעשות דברים שאיננו בטוחים במיליון אחוז שיצליחו, אפילו אם אנחנו מאוד רוצים לעשות אותם.

העובדה היא כזו: מי שלא מסכן את הנוחות שלו, לא זז לשום מקום בחייו!

אלברט איינשטיין אומר לנו שעד שלא נעז לצאת מאזורי הנוחות שלנו ולצעוד לעבר מה שאנחנו באמת רוצים, לא נדע כמה באמת אנחנו מסוגלים, לא נדע מהו הפוטנציאל האדיר שחבוי בתוכנו וממתין להתגלות.

תרגיל: מהי הפעולה האחת שאם תעשו אותה כבר השבוע תוכל לעשות עבורכם הבדל גדול? מה מפחיד בלעשות אותה? מה אתם מסכנים? מהי הדרך שלכם להתמודד ולקחת את הסיכון? מה אתם מסכנים אם תבחרו שלא לבצע אותה?

3) "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן"

דבר ידוע הוא כי כל אחד ואחת מאיתנו תופס את המציאות שלו מתוך נקודת מבט מסויימת. אנחנו לא רואים את הדברים בחיים כפי שהם, אלא כפי שאנחנו.

לכל אחד ואחת מאיתנו מערכת שלמה של פרדיגמות, באמצעותן אנו נותנים פרשנות לדברים ומאמינים שזו האמת.

כאשר אדם חווה מצבים בחייו אותם הוא מחשיב למצבים בעייתיים, קשים ומאתגרים, כל מה שהוא צריך לעשות כדי להתמודד עם מצבים אלו, הוא להפסיק לראות אותם מלכתחילה כבעיה.

חוק הקוטביות, אחד החוקים הרוחניים – אוניברסליים קובע כי הדברים הם כפי שהם ואם אדם רואה צד שלילי למצב מסויים חייב להתקיים בו גם צד חיובי! (למטבע יש תמיד שני צדדים)

אלברט איינשטיין אומר לנו שאם ברצוננו להתמודד עם בעיות, אתגרים וקשיים בחיינו, אל לנו לראותם ככאלה! עם כמה שזה אולי נשמע לחלקכם בלתי הגיוני, זו הדרך היחידה להתמודד באמת, להרים את הראש ולהתחיל לזוז!

תרגיל: רשמו שלושה מצבים שחוויתם בעבר שנתפסו בעיניכם כמצבים בעייתיים, מאתגרים וקשים. נסו לראות כיצד היום הם יכולים להיחשב עבורכם כמצבים המייצגים הזדמנות ונקודת צמיחה.

4) "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי"

במשפט אחד: אין מקריות בעולם!

כל מה שקורה לנו בחיינו לנו קורה לנו מתוך סיבה מסויימת. ברוב הזמן, איננו יכולים לדעת מהי אותה הסיבה (אנו יכולים רק לשער), אך אין ספק כי בכל דבר שקורה לנו בחיינו ישנו שיעור גדול בעבורנו.

אני מאמין באופן אישי, שכל מה שקורה לי בחיי קורה לי אך ורק לשם למידה והתפתחות. כמו בכל בית ספר אחר, עד שלא אלמד את השיעור ואעבור בהצלחה את הבחינה, לא אוכל להתקדם לשלב הבא ואצטרך לעבור את השיעור הזה שוב ושוב.

עלינו ללמוד להיות ערים למה שאנו נוהגים לקרוא לו צירופי מקרים בחיינו, עלינו להיות פתוחים ולקבל את כל מה שאנו נתקלים בו או יוצרים בעצמנו כשיעור חשוב להמשך ההתפתחות הרוחנית, המנטאלית והפיזית שלנו בעולם הזה!

אלברט איינשטיין אומר לנו שיש כוח עליון שמכוון את הכל בצורה מסויימת, שום דבר לא קורה לנו במקרה!

ואני רוצה להוסיף לזה, כל דבר שקורה לכם, קורה לכם בזמן הנכון, במקום הנכון ומהסיבה הנכונה ביותר עבורכם!

תרגיל: תעדו ביומן שבועי את כל הדברים והאירועים שנראים לכם כצירופי מקרים. רשמו אותם כפי שהם קרו ואז נסו להבין: מהו המסר שאתם אמורים לקבל?

5) "המקור היחיד לידע הוא הניסיון"

שאלה: מהי למידה עבורכם?

ובכן, עבור רוב האנשים למידה היא תהליך של רכישה ואיסוף של מידע. אנו מורגלים מגילאי בית הספר היסודי לשנן את החומר, לזכור אותו ולהוציא את הכל במבחן. לאחר סיום המבחן, עוברים להם מספר ימים ואנחנו כבר לא זוכרים דבר. הרגל הלמידה הזה ממשיך איתנו גם לאוניברסיטה או לכל מוסד לימודים אחר.

כשאני מדבר על למידה אינני מדבר על רכישה ואיסוף של מידע, אלא על היישום שלו!

כאשר אני נחשף למידע מסויים, הדרך היחידה שלי באמת להפוך אותו לידע, היא באמצעות היישום שלו בשטח.

רק כאשר אתה חי את מה שאתה קורא או שומע עליו, אתה באמת יודע אותו!

אלברט איינשטיין אומר לנו שלאסוף ולרכוש מידע זה לא מספיק! אם אני רוצה להפוך את המידע שלי לידע, עליי ליישמו! עליי לפעול!

תרגיל: מהם שלושת הדברים שאתם מחזיקים בראשכם כמידע ומעוניינים להפוך כבר השבוע לידע?

מה אתם מתכוונים לעשות בנידון?

זה הכל להפעם, מקווה שהפקתם תועלת מהפוסט הזה.

אני רוצה להודות לאלברט איינשטיין על כך ששיתף אותנו בחכמתו הגדולה!

מצפה לתגובותיכם!

שלכם,

רז

פורסם בקטגוריה העצמה, השראה, חשיבה, פחד, פרדיגמה, פריצת דרך, פריצת דרך, רוחניות, רעיונות | להגיב

על עוצמתה ומשמעותה של מחילה

היי חברים,

לקראת יום הכיפורים ההולך ומתקרב, הרהרתי לי על המילה מחילה ועל העוצמות והמשמעויות הגדולות שטמונות בה.

מחילה (או יותר מדויק, להיות במצב של מחילה), היא חלק ממי וממה שאנחנו ב א.מ.ת והיא בעצם ביטוי של אחד ממצבי ההוויה התודעתיים, הרוחניים והאנרגטיים הנעלים והגבוהים ביותר שכל אדם יכול לבחור להיות בהם בכל רגע ביום שלו.

*לקריאה נוספת על מודל ה א.מ.ת, אני ממליץ לך בחום לקרוא את הפוסט הבא – מהי הא.מ.ת שלך?*

המחילה מאפשרת לנו לשחרר, ליצור ניקיון פנימי תודעתי ואנרגטי.

דמיינו צינור שמתמלא עם הזמן בלכלוך, עד כדי כך שהוא כבר ממש נסתם ושום דבר לא יכול לעבור דרכו.

זה בדיוק מה שקורה בצינור הרוחני הזה שבין מי שאנחנו לבין החיבור שלנו ליקום.

באמצעות המחילה אנו מנקים את הצינור הזה ומאפשרים זרימה אנרגטית נקייה וחזקה באותו צינור רוחני המחבר בינינו לבין היקום.

חשוב! מחילה אמיתית מתחילה במחילה לעצמנו ורק אח"כ לאחרים.

לא ניתן לתת לאחרים את מה שאין לנו!

בנוסף, לאחר הרהורים ומחשבות, הגעתי להבנה שבתוך המילה מחילה, מסתתרות להן מספר מילים חשובות, המלמדות אותנו בעצמן מהי מחילה ומהן העוצמות והמשמעויות שלה.

אז הנה ארבע מילים שנמצאות בתוך המילה מחילה ועוזרות לנו ללמוד אותה, דרך נקודות מבט נוספות:

  1. חמלה - חמלה היא מצב רגשי, תודעתי, בו אני כאדם מסוגל לראות את הדברים מנקודת המבט של האחר, להכיל אותו ולפעול או להגיב באופן שמשרת אותו ומשפר את מצבו. החמלה מאפשרת לי להיות מחוץ לא.ג.ו (אני גיבור וחזק) שלי וממקום כזה אני יכול להיות בא.מ.ת שלי. מחוץ לאגו זה המקום שבו תבוא לידי ביטוי גם המחילה העוצמתית ביותר.
  2. לחם ו מלח - מחילה היא הלחם והמלח של הנשמה, של הרוח. כפי שציינתי קודם, היא אחד משלושת המצבים הגבוהים ביותר שלנו ומבלי שנדע מחילה, לא נוכל לגדול ולצמוח רוחנית. בדיוק כפי שהגוף הפיזי שלנו זקוק למזון פיזי כדי לגדול ולצמוח, כך גם הנשמה שלנו, זקוקה למזון הרוחני שלה.
  3. לחימה – בתוכנו מתקיימת לה כל הזמן מעין לחימה פנימית של שני כוחות: העצמי הגבוה שלנו (רוח) עם העצמי הנמוך שלנו (אגו). כאשר האגו יוצא עם ידו על העליונה, לא ניתן להיות במצב של מחילה אמיתית. כאשר אנחנו מצליחים לגבור על האגו, דברים נפלאים קורים ובאופן טבעי אנחנו יכולים להימצא במצב של מחילה תמידית. לעצמנו ולאחרים.

זכרו: העוצמה הגדולה טמונה ביכולת שלנו למחול לאחרים ולא ולבקש את מחילתם!

האם אתם מוצאים מילים נוספות הנמצאות בתוך המילה מחילה, שיכולות ללמד אותנו מהי?

חתימה טובה,

אשמח לקרוא את תגובותיכם!

רז אוחנה

 

פורסם בקטגוריה העצמה, חשיבה, מחילה, פריצת דרך, רוחניות | 2 תגובות