חמש דקות והולכים!

מכירים את זה שכשאומרים לילד שמשחק בגן שעשועים, "בוא חמוד, הולכים הביתה", הוא מתחנן שירשו לו רק עוד קצת? אפילו אם נדמה שהוא כבר מיצה את עצמו באותו גן שעשועים? אפילו אם נדמה כי הוא כבר משועמם ולא מוצא את עצמו? אפילו אם נדמה שהוא כבר עייף, משועמם וחסר אנרגיה?

מכירים את זה שכשעונים לילד, "טוב חמוד, יש לך עוד חמש דקות והולכים", חמש הדקות האלה הופכות להיות חמש הדקות המלהיבות והפעילות ביותר עבור הילד? המרגשות ביותר? המהנות ביותר?

פתאום נדמה כאילו רק הרגע הוא הגיע לשם, פתאום נדמה כי הוא לפתע מעריך כל מתקן בגן השעשועים, רץ, מתרוצץ ומנסה להספיק למצות את החוויה עד הסוף.

פתאום נדמה כאילו הילד התמלא מחדש באנרגיה, כאילו הוא רואה את גן השעשועים בדרך אחרת לגמרי מזו שהוא ראה אותו קודם לכן.

מכירים את זה?

אני מניח שכן.

ועכשיו, שאלו את עצמכם:

איך היו נראים חייכם אם הייתם חיים אותם בדיוק כפי שאותו ילד מתנהל באותן חמש דקות שנותרו לו בגן השעשועים?

איך היו נראים חייכם אם הייתם חיים אותם בכזו התלהבות? בכזו תשוקה? בכזו אנרגיה?

איזה תוצאות הייתם יכולים להשיג אם כל יום בחייכם היה מרגיש לכם כמו אותן חמש דקות?

איזה תוצאות הייתם יכולים להשיג אם בכל יום בחייכם הייתם פועלים באותה תשוקה, התלהבות ואנרגיה?

ובכן,

אני מניח שאתם יכולים לדמיין את התשובות שלכם ואני מניח שניתן לסכם אותן במילה אחת: וואוו!!!!!

מעטים האנשים שאני מכיר, שיכולים להעיד על עצמם כעל כאלה שחיים את חייהם בדיוק כפי שאותו הילד "חי" את אותן חמש דקות שנותרו לו בגן השעשועים. למעשה, אני יכול להגיד בלב שלם שרוב האנשים אינם חיים את חייהם בכזו התלהבות, תשוקה ואנרגיה גבוהה, אלא בדיוק הפוך מכך. רוב האנשים חיים את חייהם בדיוק כפי שאותו הילד היה לפני שהודיעו לו שהגיע הזמן ללכת. חסרי התלהבות, מוטיבציה ואנרגיה לעשות משהו עם חייהם.

ועכשיו, הרשו לי לשאול עוד שאלה אחת קטנה, אך משמעותית מאוד בעיניי:

בהנחה ואינכם חיים כפי שאותו הילד "חי" בחמש הדקות האחרונות שנותרו לו בגן השעשועים, מה חסר היום בחייכם, כדי שתוכלו להתחיל לחיות כך?

מה חסר היום בחייכם כדי שתתחילו לפעול בהתלהבות ובתשוקה, במרץ ובפעלתנות, בדיוק כפי שאותו הילד התחיל?

בקיצור, מה חסר היום בחייכם כדי שתתחילו לחיות אותם?

נסו לחשוב רגע עם עצמכם,

מה יכול לגרום לכם להתעורר בדיוק כמו אותו ילד?

מה יגרום לכם להסתכל לפתע אחרת על חייכם (גן השעשועים) ולראות אותם באופן שונה מזה שראיתם אותם עד היום?

מה יגרום לכם לפתע להעריך את עצמכם ולזהות את כל האפשרויות שקיימות עבורכם?

כשאני מדבר על ליצור ולחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים לחיות, אני מדבר בדיוק על אותה תחושה וחוויה שהילד הזה חווה בחמש הדקות שנותרו לו.

הילד הזה נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו, מחכה שנעיר אותו מחדש, מחכה לצאת ולהסתער שוב בהתלהבות על מתקני גן השעשועים.

מה אתם צריכים כדי להעיר אותו מחדש בתוככם?

אני מאמין כי התשובה שלכם נמצאת כאן:

כדי שתוכלו להתחיל ליצור ולחיות את החיים שאתם באמת רוצים, כדי שתוכלו להתחיל לחיות בדיוק כמו אותו הילד שנמצא בגן השעשועים, עליכם לקבל את ההחלטה למצוא את מה שאתם באמת רוצים ולפעול כדי להשיג זאת! עליכם לעשות את מה שאתם אוהבים, רוצים ומוכשרים בו. עליכם להיות אתם!

אינני יודע האם תבחרו לקבל את עצתי או לא, אך אני יודע דבר אחד בוודאות: האפשרות לחיות את החיים שאתם באמת רוצים לחיות, קיימת עבורכם תמיד ויש ביכולתכם לממש אותה!

זכרו, החיים שלנו קצרים, בואו נחיה אותם במלואם – חמש דקות והולכים!

אני מזמין אתכם להשאיר תגובה ממש למטה,

מאחל לכם שבוע נפלא!

רז

 

 

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה אחריות, איכות חיים, אמונה, הזדמנות, העצמה, ייעוד, יעדים, מטרות, פריצת דרך. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

facebook comments:

תגובה אחת על חמש דקות והולכים!

  1. מאת link building‏:

    I do not know whether it's just me or if everybody else encountering problems with your
    blog. It appears as though some of the text on your content
    are running off the screen. Can somebody else please comment and let me know if
    this is happening to them as well? This could be a problem with my browser because I've had this happen before.

    Kudos

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>