מה אני קוצר בחיי?

חג השבועות בפתח ואני חושב עם עצמי שראוי שאכתוב על כך.

וכך, עלתה בי המחשבה שחג השבועות ידוע גם בשם חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה, ומן הראוי שאכתוב על חג השבועות מתוך נקודת המבט על התבואה שאנו מבקשים לקצור בחיינו.

ואז נזכרתי, כי כתבתי בעבר על חג השבועות באותו הקשר.

חיפשתי ומצאתי את המאמר שכתבתי בדיוק לפני שנה בחג השבועות והחלטתי להעלות אותו שוב בפניכם, מכיוון שאין אני חושב שהייתי כותב אותו אחרת היום.

אז הנה הוא לפניכם, קריאה נעימה!

לקראת חג השבועות הקרב ובא, חשבתי לי כי אין מועד מתאים יותר מלדבר על הקציר שאנו מבצעים בשדה של חיינו ועל אותו הקציר שאנו מבקשים לקצור בחיינו אך הוא אף פעם לא גדל…

אחד השמות של חג השבועות הוא חג הקציר. חג הקציר על שום מה?

חג הקציר על שום כך שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ"ג ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".

ומה זה קציר?

קציר על פי הגדרת המילון זה: כריתת תבואה, חיתוך שיבולים, קטיפת שיבולים, קטיף, לקיטה; תבואה קצורה, קמה.

בואו נחשוב רגע על משמעות הקציר בחיינו. בואו נחשוב על השדה כעל החיים שלנו. מה אנחנו קוצרים מהשדה של חיינו?

ברצוני להבהיר מס' נקודות חשובות הנוגעות לקציר של חיינו:

ראשית, חשוב לזכור כי אין קציר ללא זריעה מוקדמת! רבים האנשים שמבקשים לקצור את הפירות והתבואה בחייהם מבלי שכלל טרחו לזרוע!

שנית, בבואכם לזרוע את הזרעים בשדה של חייכם, האם אתם מודעים למה אתם זורעים? האם הזרעים הם זרעים שאכן יתפתחו ויצמחו לתבואה בריאה ופירות בשלים או שמא מדובר בזרעי סרק, זרעים שלא יכולים לצמוח לכלום. כאשר אין אנו זורעים את הזרעים שלנו, עד מהרה משתלטים על השדה מזיקים, עשבים שוטים וקוצים.

ומה אלה אותם הזרעים שאנו זורעים בחיינו?

ישנם זרעים של אהבה, הוגנות, שותפות, נתינה, חמלה, אומץ, אחריות ועוד זרעים בונים, בריאים ומפרים. אך ישנם גם זרעי הרס, זרעים אשר עד מהרה יכולים להמית את כל הצומח בשדה של חיינו כגון: קנאה, שנאה, הזנחה, כעס ועוד.

שלישית, גם כאשר זרענו את הזרעים שבחרנו בשדה של חיינו, האם נסתיימה עבודתנו? ממש לא…

עלינו להמשיך ולטפח את הזרעים, להשקותם ולהגן עליהם מפני מזיקים. ורק כך, בנחישות, התמדה ואמונה, מתפתחים הזרעים וצומחים לעצים, תבואה ופירות עסיסיים. רק אז, נוכל לקצור את אשר זרענו.

זכרו! לצמיחה אמיתית אין קיצורי דרך!

ולסיום, גם לאחר שקצרנו לא נסתיימה מלאכתנו. אם ברצוננו לשוב וליהנות שוב מפירות ותבואות הקציר שלנו, עלינו לחזור שוב על התהליך ולייצר את צמיחת השדה שלנו.

אז, לקראת חג השבועות – חג הקציר,

מה אתם מתכוונים לקצור מהשדה של חייכם?

 

בהצלחה!!!

 

פורסם בקטגוריה אחריות, אמונה, העצמה, מחויבות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

facebook comments:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>